2.4. אֵאוּגֵנִיקָה – עולם הומוגני מופלא

[ 176 ] טָבַע האדם – אחרית דבר תוקף לתפיסות שמייצגות את העמדה הרצויה לפי דעתו של מי שנמצא בעמדת הכוח באותה שעה – וזוהי עוד דוגמה לכך שכשמדובר באדם המושג "טבעי" פוליטי תמיד . אבל גם מדעית המהלך שגוי משום שמנקודת מבט אבולוציונית אין למושג "טוב" תוכן ברור ויציב – ובטח לא קבוע מראש . אין שום אפשרות לדעת, אפריורי, אילו תכונות מתאימות יותר להישרדותו של מין כלשהו . האם להיות גבוה זה טוב או רע בהכרח ? אבולוציה מדברת על התאמה ( המתאים שורד – והמתאים הוא לאו דווקא החזק ) 102 ואינה מתייחסת לערכים, ומכאן שמנקודת מבט אבולוציונית המושג "טוב" מייצג התאמת מין מסוים לשרוד ( משמע להתרבות ) בתנאים מסוימים . האאוגניקה, כגישה מדעית, התפתחה בשדה הפוליטי-חברתי- אידאולוגי של החברה הוויקטוריאנית בבריטניה במאה התשע עשרה . אפשר לומר בהכללה שהחברה הוויקטוריאנית קיבלה כמעט כעובדה מוגמרת את החלוקה לשני מעמדות עיקריים : מעמד ההמון, הנבער והעני והמעמד הגבוה, המשכיל והעשיר . בחברה הוויקטוריאנית שלטה גם האמונה שהמדע יפתור את הבעיות הראשיות של המין אנושי . שני המאפיינים האלה יחדיו קריטיים להבנת השתרשותו של רעיון האאוגני...  אל הספר
עם עובד