1.4. איך למדתי להפסיק לדאוג ולאהוב את הפצצה

[ 160 ] טָבַע האדם – אחרית דבר שרויים בה – השיח הרציונלי הטהור מסתיר כמיהה עמוקה להשמדה עצמית . את התפקידים הראשיים בסרט מגלם השחקן הבריטי פיטר סלרס – הוא-הוא ד״ר סטריינג'לאב, קפטן מנדרייק והנשיא מפלי ( ובתכנון המקורי הוא היה אמור לגלם גם את גנרל ריפר מחיל האוויר ) . ד״ר סטריינג'לאב הוא מדען, נאצי והיועץ המדעי של נשיא ארצות הברית . ד״ר סטריינג'לאב סובל מתסמונת היד האנרכית, מצב שבו האדם מאבד שליטה על ידו וחש כאילו גורם חיצוני שולט בה . בסרט ד״ר סטריינג'לאב מיטלטל בין מועל יד לחניקה עצמית . ברובד הגלוי ד״ר סטריינג'לאב הוא יד ימינו של הנשיא האמריקני, אולם למעשה ידו נאמנה להיטלר ולמשטר הנאצי . כך למשל בעת שמתרחש נס והוא קם ועומד הוא צועק בהתרגשות : "מיין פיהרר, אני יכול ללכת ! " אפשר אפוא להציע את הנמשל : יד ימין, הנאמנה למשטר הנאצי, תוקפת אותו על בגידה משום שהוא משתף פעולה עם המשטר האמריקני – ומעניין להוסיף שבמקרים פתולוגיים היד האנרכית מוציאה לפועל את מה שנראה כמו כמיהות כמוסות ומודחקות ( לא פעם, כידוע לנו, היד נשלחת למקומות אסורים . . . ) איור 14 : ד״ר סטריינג'לאב – התשוקה להשמדה עצמית ...  אל הספר
עם עובד