[ 156 ] טָבַע האדם – אחרית דבר המודרני בכלל – כשהכול עומד מוכן וניצב לשימוש . אין שטחים שהם באמת מחוץ לשליטת הטכנולוגיה – כל השטחים כבר מיועדים לבנייה או לתעשייה, לאימונים של צה״ל, לחקלאות או לתשתיות . אפילו האזורים שאנחנו מטיילים בהם כבר מוגדרים ומתוחמים כשטחי שמורת טבע . זה נכון לא רק בנוגע לשטחים אלא גם בנוגע לחומרים שונים – המדע כל הזמן במרוץ ללמוד איך להשתמש בחומרים שונים לשימושים שונים . הכול כדי לייעל תהליכים וכדי לא להותיר דבר שאינו מנוצל . זהו עקרון ״המסגור״ של היידגר . הבעיה היא שגם אם נוסיף ונחשוב על אין-סוף דוגמאות, לא נבין באמת את המשמעות של לחיות בטוטליות של הטכנולוגיה : לחיות לפי ״עקרון המסגור״ פירושו שהקשר בינינו ובין הסביבה שלנו או בינינו ובין העולם אינו קשר של דאגה או של מעורבות ואינו קשר של קרבה, אלא קשר של שליטה, של ייצוג ושל יצרנות . המשמעות היא שאין לנו האפשרות לראות את סביבתנו אלא כך ( לפי עקרון המסגור, לאמור במסגרת היעילות הטוטלית ) – הנפילה לטכנולוגיה היא פשוט אופן התבוננות מסוים בעולם . גם על עצמנו אנחנו חושבים באותם מונחים בדיוק – תמיד אנו עסוקים בשאלה איך לי...
אל הספר