[ 143 ] שער III : אפוקליפסה יוסף דן, חוקר קבלה ומיסטיקה יהודית, טען כי המחשבה האפוקליפטית "איננה אפשרית בלא הנחת היסוד העיקרית של הזמן המקראי", ואולם 1 בה בעת, "אין היא אפשרית בלא חריגה מתפיסת זמן זו, או אף ניפוצה" . דן סבור כי חץ הזמן הליניארי נגזר מהמשפט המכונן "בְּרֵאשִׁית בָּרָא 2 – משפט שמציב את ההיסטוריה על ציר אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" זמן בעל נקודת פתיחה ונקודת סיום . לדבריו, "תפישת הזמן שמציג המקרא היא תפישה ליניארית, בחינת קו ישר המוליך מן הבריאה אל קץ הימים, 3 המחשבה האפוקליפטית ועל הרצף של הקו הזה מתנהלת ההיסטוריה" . מתהווה ופועלת בתוך שדה מחשבה שיש בו "קשר הדוק בין הראשית לבין 4 ובמילותיו של המשורר ת״ס אליוט : "הקרוי בפינו התחלה הוא האחרית", לא אחת הסוף, ולהגיע לסוף משמע להגיע להתחלה . הסוף הוא המקום 5 הסיבה לכך ברורה : מדובר בגישה דטרמיניסטית בסגנון ממנו אנו באים" . העמדה של פרויד ( שכן לפי הפסיכולוגיה הפרוידיאנית, הפתולוגיה של ההווה מעידה בהכרח על תסביך מוקדם כלשהו ) , ולפיה אם מבינים דבר- מה על הראשית יהיה אפשר לומר דבר-מה גם על האחרית . וזו בדיוק הנחת היס...
אל הספר