[ 132 ] טָבַע האדם – אחרית דבר לא נעסוק באופי הקשר של אופנהיימר לתנועה הקומוניסטית בשנות השלושים, אך נדגיש שמעורבותו, אף שלא היה חבר מפלגה, מעידה על אדם המעוּרה בפוליטיקה, שאף תרם למאבקים חברתיים מכספו ( למשל למאבקי החקלאים, לארגונים התומכים בזכויות אזרח ולממשלה הרפובליקנית בספרד ) וגם ממרצו ומזמנו . הוא בהחלט לא היה מדען מנותק מהמציאות או אדם נטול מוּדעוּת פוליטית . חשוב להתחיל מנקודה זו כי היא מלמדת אותנו דבר-מה בסיסי עליו . אופנהיימר לא היה אדם שנסחף אחר הזרם ; ככוכב עולה בעולם הפיזיקה ספק אם רדף עוד פרסום ותהילה . אמנם לעולם אין לאדם די תהילה ותמיד ישאף לעוד הכרה, ובכל זאת, לטעון שהוא פעל רק בשם השאיפה לעוד תהילה או בשם היהירות יהיה לרדד את סיפורו . כל מכריו הסכימו שהוא היה אדם עצמאי בדעותיו ואיתן בעמדותיו, שגויס לפרויקט בעיניים פקוחות לרווחה, ולמעשה הוא עשה כל שביכולתו כדי להצטרף אליו . האם היה אפשר לסלק את היטלר רק בפצצת אטום ? בשלהי שנת 1941 התבקש אופנהיימר לעזור בחישובים הקשורים לכמות האורניום הנחוצה ליצירת פצצה גרעינית . בינואר ,1942 כשהבין אופנהיימר שהוא מועמד לעמוד בראש קבוצ...
אל הספר