3.1. השימפנזה המצויה – הפרחחית של השכונה והאם הרוחנית של האדם המודרני

[ 67 ] שער I : זה בגנים שלנו תקשורת סמלית שאינה תלויה במלים מדוברות", אבל, מדגיש דיימונד, "השפה המורכבת של האדם מאפשרת גם העברת מידע יעילה יותר, מהירה יותר ומדויקת יותר" . 72 הקרבה הגנטית בין האדם לשימפנזה מסבירה את הדחף שלנו להבין את השימפנזה . זהו דחף שמתעצם לנוכח העובדה שהמינים שהיו קיימים בין השימפנזה לאדם המודרני נכחדו . השימפנזה, כך אנו מאמינים, תגלה לנו אמת נסתרת כלשהי על עצמנו, בעיקר בכל הקשור ליצר האלימות שבנו . השימפנזה מאפשרת לנו לטעון שאלימות "אינה תוצר לוואי מצער של הציוויליזציה [ אלא ש ] שורשיה הרבה יותר עמוקים", 73 הדבר נכון בייחוד כשמדברים על הזכר . מעניין לראות שלא גיליירי ולא חוקרים אחרים בוחנים את האפשרות שגם אם השימפנזה הזכר אלים אין זה הכרחי שהוא היה כזה גם לפני שישה מיליון שנים, כאמור כמו שהמין הומו התפתח והשתנה, ייתכן שגם השימפנזה התפתחה והשתנתה . 74 יתרה מכך, רוב חוקרי השימפנזות מתעלמים מהעובדה שבעשרות השנים האחרונות צומצם במידה רבה שטח המחיה של השימפנזות, ומה שאנו רואים אלה להקות שימפנזות בעקה – ואלימות היא אחת התגובות לכך . 75 האקולוג האמריקני מייקל גיליירי מת...  אל הספר
עם עובד