כוחו העיוני של החומר

תמר אלאור 122 מערכות היחסים בין האובייקט לסובייקט, בין הסחורה לטכנולוגיה ובין האיווי לחפץ לעצם קיומו קיבלו כיוון חדש בשנות האלפיים . בין ההוגים המשפיעים על השיח המבקש לצלוח את הבינריות הזו סימן מילר את ברונו לאטור ואת אלפרד ג'ל, ובעיקר את התובנות החדשניות Gell, ) . כל ( agency ) ( לאטור, 2005 ; 1998 שלהם למושג הפעלנות אחד מאלה ביטל את המרכיבים הדמומים והפסיביים של החפצים בדרכו ובתחומו ( לאטור כסוציולוג של המדע, ג'ל כאנתרופולוג של האמנות ) ; המבחנות, צלחות הפטרי, משיכות המכחול ויצירות האמנות נעשו פועלים ומפעילים ברשת . הם היו למשתתפים בעלי כוח לצד שחקנים אחרים בשדה . גישות אלה תורמות להצנעת כוחו של הסובייקט הפועל והמפעיל ומחבלות בעליונות התרבותית של המופשט על הגשמי . הסוציולוגיה, מילר טוען, קידשה את החברתי . אמיל דירקהיים חילן את הדת והושיב על כס מלכות האל את החברה או את היחיד החברתי הפועל . פיזור הפעלנות בין שחקנים מרובים — חיים, צומחים ודוממים — עשוי לסייע למין האנושי להתנהל בצניעות מסוימת מתוך ידיעה שעבר תהליך של אובייקטיפיקציה כדי להיות סובייקטים . לפיכך מילר חותם את דבריו בקריאה לא...  אל הספר