298 חמ ש פגי שות עם נעמי שמר אביב בתל אביב זה מעציב . אביב בכנרת זה לגמרי אחרת . אבל אביב בתל אביב זה ממש מכאיב . ואחר כך המשיכה לשוחח כאילו לא חיברה זה עתה שיר מקסים . השיר הזה לא פורסם מעולם . רק רעייתי, לאה נאור, לא יכולה לשכוח אותו . השנה — 1962 . נעמי שמר מתגוררת בתל אביב, מגדלת ילדה קטנה, ובעברהּ כבר הישגים לא מעטים בשדה הזמר . אחד משיריה הנודעים עד אז היה “חמסינים במשלט“, והוא גרם לי, עורך צעיר של העיתון במחנה נח“ל , להציע לה לבקר במשלט ולעמוד על הדמיון והשוני שבין השיר לחיים האמיתיים . המשימה הקשה ביותר הייתה למצוא משלט, שכן בתחילת שנות השישים היו אלה מעטים למדי . לבסוף מצאנו משלט בהיאחזות הנח“ל כרם שלום, וביום חורפי נאה יצאנו שלושה לדרך : נעמי, אלכס גל הצלם ואני המלווה . נעמי ספיר ( שמר ) עם מקהלת נחל עוז בחג העלייה, 1953 299 חמש פגישו ת ע ם נע מי ש מר הפגישה עם חיילי המשלט מדגם 1962 הייתה מלבבת . הם סיפרו לנעמי שהגבול ( גבול רצועת עזה ! ) שקט לגמרי, בלילות הקרים הם פוקחים עליו עין ומשוחחים בלחש זה עם זה . האם הם משתוקקים להגיע לתל אביב כפי שכתוב בשירה של נעמי ? למה ? פה נחמד ...
אל הספר