274 תעלו ל ממלכתי ב גימנס יה איני זוכר כיום מי מאיתנו הגה את הרעיון . זה קרה כשוויצמן חלה שוב, בתחילת לימודינו בשמינית ( כך כונתה כיתה יב בעת ההיא ) . באמצעי התקשורת פורסם כי מצבו הפעם קשה במיוחד וכי הרופאים חוששים לחייו . הצטרפנו אל החוששים . שיגרנו משלחת של שלושה תלמידים אל מנהל התיכון ד“ר פוזנר, והיא הציגה בקשה יוצאת דופן : אנחנו דואגים מאוד לשלום הנשיא, והדבר מפריע לנו להתרכז בלימודים . בקשתנו היא שבכל שיעור יורשה לאחד מאיתנו להישאר בחוץ כדי שיוכל להשקיף לעבר ארמון הנשיא ולראות שנס הנשיא עוד נמצא בראש התורן, ולא הורד חלילה בשל נסיבות עצובות מדי . בסוף כל שיעור הוא ידווח לחבריו בכיתה שהכול בסדר . בכל שיעור כמובן יישאר תלמיד אחר בחוץ . המנהל נרגש מיחסנו לנשיא ומפרץ האזרחות הטובה שלנו ומיהר לאשר את הבקשה . וכך, בשבועות שאחרי כן, וגם מאוחר יותר באותה מחזור 1952 בתיכון מאוחד רחובות . המנהל ד“ר פוזנר, בחליפה ועניבה יושב בשורה השנייה משמאל, למעלה . בשורה העליונה, שני מימין : דוד עברי, לימים מפקד חיל האוויר ומנכ“ל משרד הביטחון . מרדכי נאור יושב בשורה השלישית, באמצע 275 תע לו ל ממ לכתי בג י...
אל הספר