זיכרונות מרחובות המופצצת בתש“ח

267 זיכרונות מרחובות המופצצ ת בתש“ ח במרכז פגשתי את חנן חברי, שיצא ממש כמוני לראות מה חדש . הלכנו לבית המועצה המקומית וראינו את הפגיעה בחצר . הפצצה הורידה עץ איקליפטוס שלם . הסתובבנו עוד קצת, ופתאום פילח את האוויר אות האזעקה . נבהלתי . נזכרתי שעליי להיות במרתף של בניין מכבי האש והבטחתי לאימי לחזור “בעוד כמה דקות“ . רציתי לחזור לשם, וחנן אמר שאסור לי — ההפצצה יכולה להתחיל בכל רגע . הוא קרא לעברי, תוך כדי ריצה, שאבוא לבית שלהם, הקרוב יותר, וכשיינתן אות הארגעה ארוץ לבית מכבי האש . כשהגענו לביתו של חנן התברר שאין להם מקלט ובני המשפחה יושבים בחדר קטן, שעל אדן החלון היחיד שלו מונחים כמה שקי חול, להגנה מפני רסיסים . הרבה זמן לא קרה דבר . רק לפעמים הגיע לאוזנינו קול של מטוסים רחוקים . רציתי לחזור למקלט שלנו, אבל אימו של חנן לא הרשתה לי . ואז החלה הפצצה קשה . מטוסים מצריים צללו לעבר בתי המושבה, ירו מתותחיהם והטילו פצצות . הרעש היה נורא . אני חושב שהפצצות נפלו במרחק של לא יותר מחמישים או מאה מטר מהבית של חנן . בית המועצה המקומית ברחובות לאחר שתי ההפצצות של 1948 . 5 . 30 268 ז יכר ונות מרחובות ה ...  אל הספר