238 העיתון הצ ה וב הראשו ן התמיד בכך כ- 15 שנים, עד לאחר הקמת המדינה . עד מהרה חזר העיתון לתל אביב . וכך, שבוע אחר שבוע ראו אור ב עיתון מיוחד סיפורי שוטרים וגנבים, רמאויות, נוכלויות ובעיקר מין, מין ועוד פעם מין . מי בגד במי, מי ברחה עם מי, מה עשה רב בביתה של פלונית וכיוצא באלה . סיפורי אונס היו ממש לחם חוקו של זאובר, ואמרו עליו שעיתונו הוא ההפך משמו, שכן זאובר בגרמנית זה “נקי“, ואילו עיתונו כלל “לכלוכים“ לרוב . עמודים ראשונים של עיתון מיוחד — עם כותרות אופייניות 239 ה עית ון הצהוב ה ר אשון הכותרות ב עיתון מיוחד היו לא אחת צעקניות, ועד כמה שזה יישמע מוזר, גם בחרוזים . שתי דוגמאות : “לבעלה אמרה בבית הדין הרבני שהם זוג מהשמיים, ובמיטת המאהב הרגישה כדג במים“ ; וכן : “חברת קיבוץ בחולצה כחולה ושרוך אדום, נתפסה בשעת מעשה עם בחור ישיבה בחדרו, כשהוא רק בציציות וכולו ערום“ . אבל זאובר היה גם עיתונאי חוקר וחושף שחיתויות : בעיריית תל אביב, במוסדות ציבור, ברבנות, בהסתדרות העובדים ובבנקים . מבחינה פוליטית היה מזוהה עם הימין, והדבר בא לידי ביטוי בעיתונו . הוא גם יצא למלחמות מצווה למען “האזרח הקטן“ . ...
אל הספר