מוכרחים להיות שמח

220 מוכר חים להיות שמ ח אלדמע הותיר עוד טביעות אצבע רבות בחיי התרבות של יפו ותל אביב של ראשית המאה העשרים . בין היתר הוא היה חבר אגודת הבמה העברית, שיכולה להיחשב להקת התיאטרון הראשונה בארץ, וממניחי היסוד ל“חבר‘ה טראסק“ של העשור הראשון שהתגלגלה מאוחר יותר לחבורה בעלת שם דומה בשנות העשרים . זמן רב לפני חגיגות העדלידע, אלדמע הוא שפתח במסורת חגיגות פורים להמונים בתל אביב ( 1912 ) . בשנות העשרים והשלושים הוא ניהל את תהלוכות העדלידע . אלדמע היה גם פעיל גלוי, ולעיתים סמוי, בעניינים הקשורים לצורכי ארגון ההגנה והגופים שקדמו לו . ב- 1917 הוא היה מעורב ב“הרפתקה ביטחונית“ שנמשכה שבעה חודשים . הכוונה היא לחברותו בחבורת “הנשארים“, קבוצה של 12 מצעירי תל אביב, בראשות אלדמע, סעדיה שושני ויצחק הוז, שמינתה את עצמה להבטחת שלומם של בתי תל אביב לאחר גירוש כל תושביה בידי הטורקים באביב 1917 . בין “הנשארים“ היו גם הצייר הצעיר נחום גוטמן ויצחק אולשנסקי, לימים אולשן, נשיא בית המשפט העליון . חלפו עוד שש שנים, ואלדמע נכנס לגדולה בהרפתקאותיו הביטחוניות . בחצר ביתו בשכונת בורוכוב בנה ארגון ההגנה את הסליק הגדול הראשו...  אל הספר
עם עובד