217 המח שב ה ר אשון ויצמן, הביע ספק גדול, ויוחסה לו האמירה : “מה תעשה מדינה כה קטנה עם מחשב כה גדול ? “ אולם צוות ההקמה לא נרתע, אף שוויצק עצמו התגלה כבעל קפריזות משלו, ופעמיים, כשהוזמנו אח“מים מהמכון ומחוצה לו כדי להתרשם מביצועיו, “הבריז“ בשל קצרים חשמליים . לבסוף התגברו המקימים על כל הקשיים, ובאוקטובר 1955 הוזמנו לראשונה עיתונאים לחזות בביצועיו . כתב דָּבָר בדרום דיווח בהתפעלות : “הופעל המוח האלקטרוני ברחובות, שנקרא בפי אנשי המדע ‘המחשב האלקטרוני‘ . את המתקן הציג פרופ‘ פקריס, שסיפר כי הוא דומה ל‘אחיו‘ הנמצא בפרינסטון, אלא שהוכנסו בו שיפורים ושכלולים וכוח ‘זכרונו‘ גדול פי 4 מזה הנמצא בפרינסטון“ . הכתב הוסיף כי בפני העיתונאים הוכיח המוח האלקטרוני את זריזותו וביצע פעולות חישוב מסובכות . פעולה מתמטית מסובכת, שפיענוחה הצריך יומיים, נפתרה על ידי ה“מוח“ מרחובות ב“רגעים מעטים“ . עוד סיפר הכתב כי ב“מוח“ אלפיים נורות וכי הותקן לו אוורור מיוחד כדי שלא יתחמם . ויצק, המחשב הראשון בישראל 218 המח ש ב ה ראשו ן בעזרת יכולת החישוב של ויצק, המחשב האלקטרוני הראשון בעולם מחוץ ליבשות צפון אמריקה ואירופה, ...
אל הספר