הסֶגֶר הראשון

188 הסֶגֶר הר אשון ביפו, כך מספר לנו הרופא והעסקן ד“ר הלל יפה בזיכרונותיו, נמצא אולי פתרון לעיכוב המגפה . התושבים, לרבות ראשי השלטון, הצטיידו בפרי עץ הקמפור, חומר אורגני דמוי שעווה, בעל ריח חריף במיוחד, שאותו שמו בתוך שקית בד קטנה התלויה על הצוואר . בישיבת ה“בלדייה“ ( העירייה ) האחרונה הורגש בחדר הישיבות ריחו העז של הקמפור . מושל העיר יפו אסר לקבור את מתי הכולרה בבתי הקברות שביפו והורה הן ליהודים והן לערבים לאתר מקומות מרוחקים לקבורה . כך באו לעולם בית הקברות היהודי בחולות, לימים בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור, ובית הקברות המוסלמי, כשני קילומטר מצפון לו, באזור מלון הילטון של ימינו . השלטון הטורקי הקפיד על הסגר, אך היו כאלה שהפרו אותו, כמו ד“ר יפה, והייתה לו לדעתו סיבה מוצדקת . גיסו חיים קלווריסקי-מרגליות, הפקיד הראשי של יק“א בצפון הארץ, חמק מטבריה עם משפחתו לפני הטלת ההסגר ונסע לנצרת . מיד בהגיעו לעיר זו חלה בכולרה, ומצבו החמיר . רעייתו שלחה מברק לד“ר יפה, והוא ביקש פעם ופעמיים אישור יציאה — אך המושל סירב לכך בתוקף . מה עשה ? עלה על סוסו, עבר את המחסום ביציאה מהעיר מכיוון שהשומרים הכי...  אל הספר
עם עובד