170 ההסתד ר ות וההגנה גדול מהעובדים בעיר, במושבה, בקיבוץ ובמושב העובדים . הסתדרות העובדים לא הסתפקה בטיפול בחבריה רק מטעם האיגוד המקצועי, אלא שאפה להרבה יותר מכך : להעניק לעובד ולבני משפחתו מטרייה חברתית-בריאותית-תרבותית, לצד יוזמות חברתיות-כלכליות שאפתניות : הקמת מפעלי תעשייה של ההסתדרות וקואופרטיבים יצרניים וצרכניים . ההסתדרות גם קיבלה עליה משימות לאומיות, כמו האחריות לנושאי הגנת היישוב . הסתדרות העובדים הייתה, כאמור, ה“אימא“ של ההגנה בעשר שנותיו הראשונות של הארגון . מפקד הארגון בעשור זה, יוסף הכט, היה כפוף למזכיר הכללי של ההסתדרות בן-גוריון . ב- 1931 החליטו מוסדות היישוב, בעצה אחת עם ההסתדרות, שעל ההגנה להפוך לכלי לאומי-כללי, והאחריות לה הועברה למוסדות הלאומיים — הסוכנות היהודית והוועד הלאומי . שני מוסדות אלה הקימו גוף שנקרא מפקדה ארצית ( ובקיצור מ“א ) , וכדי שתייצג את כל חוגי היישוב נקבע מראש שהיא תהיה פָּריטֵטית : שלושה מחבריה יבואו מהשמאל, כלומר מהסתדרות העובדים, ושלושה מהימין — מחוגי המעמד הבינוני, אנשי תל אביב, התאחדות האיכרים ומה שהיה קרוי בעת ההיא החוגים האזרחיים . הבית הקודם...
אל הספר