דגניה א, דגניה ב, דגניה ג

156 דגניה א, דגנ יה ב, דגניה ג ורופין חיפש קבוצה אחרת . הוא הגיע ל“קומונה החדרתית“, קבוצת חלוצים שרובם עלו מהעיר רוֹמְני באוקראינה . זו קיבלה את המשבצת הקרקעית של אום-ג‘וני ונאחזה בה באוקטובר 1910 . עד מהרה היא קיבלה את השם דגניה, ובה עוצבו עקרונות הקיבוץ הראשונים . עד סיום העשור השני של המאה העשרים התארגנו עשרות חבורות שביקשו להקים קיבוצים ( בלשון הימים ההם — קבוצות ) , אלא שרובם לא החזיקו מעמד, ועד 1920 היו על מפת הארץ רק ארבעה : דגניה ( 1910 ) ; כנרת ( 1913 ) ; כפר גלעדי ( 1916 ) ; ואיילת השחר ( 1918 ) . עם תום מלחמת העולם הראשונה, סילוק הטורקים מן הארץ ותחילת השלטון הבריטי, נפתחה תקופה חדשה והוקמו יישובים רבים, לרבות קיבוצים שמספרם הלך וגדל . ב- ,1920 עשר שנים בדיוק לאחר הקמת דגניה, הונח סמוך אליה היסוד לקבוצה אחות או בת . השם המתבקש היה דגניה ב, ודגניה הוותיקה הייתה לדגניה א . היישוב בן העשר הסכים להתחלק באדמותיו עם היישוב החדש, שהוקם כקילומטר ממנו . בדגניה ב התיישבו ותיקי העלייה השנייה שהתאגדו בקבוצה שנקראה “עבודה“, ובחבריה הבולטים היה לוי אשכול, ראש הממשלה השלישי אנשי הקומונה הח...  אל הספר
עם עובד