גיבורה ושמה הדסה

55 גיב ורה ו ש מה הדסה שירתה בו, הגדוד השישי של הפלמ“ח, צורף לחטיבה חדשה — חטיבה 7 . היא מצאה את עצמה בגדוד 73 , גדוד הפשיטה של החטיבה שמפקדו היה חיים לסקוב, קצין בבריגדה היהודית ולימים הרמטכ“ל החמישי של צה“ל . שני גדודים של החטיבה השתתפו בקרב הראשון על לטרון, ב- 25 במאי 1948 , ואליהם צורף גדוד 32 מחטיבת אלכסנדרוני . תוצאות הקרב היו קשות . היעד העיקרי — משטרת לטרון שהוחזקה בידי הלגיון העבר-ירדני וחסמה את הדרך לירושלים הנצורה — לא נכבש . לאחר כמה ימים יצאה החטיבה לקרב נוסף נגד משטרת לטרון . הפעם הוביל את הקרב גדוד 73 . הדסה שימשה בתפקיד קשרית והייתה בטוחה שעליה להיות בין הלוחמים . לא כך חשב המג“ד לסקוב . הוא קבע שבנות אינן יכולות להשתתף בלחימה . הדסה לא ויתרה . היא ביקשה מיָקי וג, מ“פ יחידת החוד של הגדוד, להצטרף אליו בתפקיד קשרית . רם אורן מביא בספרו לטרון ( 2002 ) את הדו-שיח שהתנהל בין הדסה ליקי : “את מדברת ברצינות ? “ ( הגיב יקי לשמע הצעתה שתצטרף אליו כקשרית ) . “בכל הרצינות“ . “הפעלת פעם מ“ק 19 ? “ [ מכשיר קשר ] . “למדתי להפעיל אותו בקורס של ההגנה“ . “ספרי לי על המכשיר הזה“ . “בסדר ....  אל הספר