144 פרק שישי משני בהשוואה לפעלים של שבועות בשם המפורש . בספרות חז"ל מתקופת האמוראים ואילך היה שימוש נרחב יותר בשורש גז"ר, ובעקבות כך גם בספרות ההיכלות . בספרות המאגית מן הגניזה השתמשו ב'גוזר' לצד 'משביע' בצורה הדומה לשימוש בספרות ההיכלות . לצד ניתוח השורש גז"ר בחנתי גם את השימוש במונח 'גזירתא', הייחודי לקערות ההשבעה ולספרות הגאונים . השימוש בגזירתא במשמעות הדומה לנידוי מצוי גם במאגיה המנדאית ואולי אף בסורית, אך ככל הידוע לי אין תיעוד של הגזירתא כמוסד משפטי בחברה הלא-יהודית בבבל . פירוש המילה 'גזירתא' בקערות הוא נידוי או החרמה, ולא צו משפטי ( decree ) , כפי שמקובל לתרגם כיום . פירוש זה שופך אור על הפרקטיקה של הגזירתא שהייתה נפוצה בימי הגאונים, ואכן בשני הקורפוסים ישנו תיאור של נידוי באמצעות פרקטיקה זו . טקס הגזירתא עצמו מתואר על ידי גאוני בבל כטקס שבו מאיימים על אדם באמצעות פרשיית הקללות מספר דברים . הטקס מתואר כבעל מרכיבים מאגיים מובהקים : נשיאת ארונות מתים ותכריכי מתים ; שימוש בתרנגולות, בילדים, באפר ובשופרות, ועוד . השימוש במרכיבים אלה יכול להתפרש ביתר קלות לאור העובדה שהגזירתא הייתה...
אל הספר