92 פרק רביעי אפשטיין פירש את המינוח 'מותב דרבי יהושע בר פרחיא' כ'נוכח', אך גם השווה ל'מותב דתלתא', 'מושב של שלושה', כלומר : בית דין . 66 בקערות שהתפרסמו עד כה השימוש ב'מותב' הוא תמיד בזיקה לר' יהושע בן פרחיה . על פי הקערות הללו נראה שסופרי הקערות מזכירים דרך קבע את 'המותב' של ר' יהושע בן פרחיה כמי שסידר גט לשדים . נשאלת השאלה מדוע דווקא בן פרחיה, חכם עלום יחסית מתקופת הזוגות ועל פי המסורת בן זוגו של נתאי הארבלי, 67 הוא הדמות החז"לית המרכזית המופיעה בקערות ההשבעה, ומדוע קישרו בינו ובין בית דין לשליחת גיטין . אפשטיין ואחרים ניסו למצוא רמז לכך בסיפור בבבלי, 68 וכך כותב אפשטיין : 'הרי העניין מיוסד על האגדה היהודית-בבלית שלפיה ברח ישו לאלכסנדריה עם ר' יהושע בן פרחיה ( סוטה מז ע"א ; סנהדרין קז ע"ב ) והביא משם "כשפים, קסמים" ( שבת קד ע"א ) , [ 69 ] שבאמצעותם חולל את הנסים שלו' . 70 אפשטיין דן באגדה המובאת במסכתות סוטה וסנהדרין ( למעט בנוסח הדפוסים שבו צונזרה ) , אשר בה מסופר שר' יהושע בן פרחיה החרים את ישוע הנוצרי . 71 נראה לי כי קשה להסיק מתוכן הסיפור התלמודי שאזכורו בקערות ההשבעה מיוסד על א...
אל הספר