לשון שטרות בקערות ההשבעה 75 א ( י ) גרת שבוקין [ . . . ] ' . השאלה היא אם צריך לכלול את אמירת 'ודן' כדי שהגט יהיה בעל תוקף . הגמרא מנסה ללמוד מתקנת רבא בנוסח הגיטין שצריך לומר 'איך פלניא בר פלניא פטר ותריך ית פלוניתא אינתתיה דהות אינתתיה מן קדם דנא מיומא דנן ולעלם', ללא אמירת המילה 'ודן' . הגמרא דוחה את ההוכחה מתקנתו של רבא כיוון שהתקנה לא כוללת את כל נוסח הגט . לאחר מכן מסבירה הגמרא את הצורך בשימוש ב'מיומא דנן ולעלם' : תחילת הביטוי 'מיומא דנן' היא בניגוד לדברי ר' יוסי ( שסובר שזמנו של שטר מוכיח עליו ) , 104 וסוף הביטוי ( 'לעולם' ) נאמר כדי לענות על שאלת רבא לרב נחמן על אדם המגרש את אשתו כדי לחזור אליה . 105 מכל מקום, מקור זה מלמד שרבא ( לפי חלק מן הנוסחאות – רב ) התקין להכניס את הנוסח 'מיומא דנן ולעלם' לתוך הגט . עובדה זו מעניינת על רקע מציאת המונח בקערות, ונשאלת השאלה אם תקנת רבא היא שהביאה לתפוצת המונח בקערות ההשבעה, או שמא הוא היה בשימוש נרחב בשטרות ורבא התקין להשתמש בו גם בגיטין . נראה שביטוי זה אינו ייחודי לעולם היהודי, ואפשר למצוא ביטויים דומים כבר בתעודות יב : 'למן יומא זנה ועד...
אל הספר