44 פרק שני בין הציטוטים מהתורה ובין אלו מהנביאים והכתובים, שבהם יש חוסר דיוק גדול יותר . 51 ייתכן שהשינוי בכתיב על גבי הקערות אינו בהכרח תוצאה של כתיבה מרושלת, אלא עדות לכך שבתקופה זו ציטוט מתוך זיכרון בדרך של כתיבה פונטית היה מקובל בנסיבות מסוימות . 52 עדות מפורשת לחוסר דיוק בענייני כתיב מלא וחסר אפשר למצוא בסוגיה ממסכת קידושין העוסקת בסופרים בבבל, שבה החכמים מעידים : 'אינהו בקיאין בחסירות ויתרות אנן לא בקיאין' ( כלומר חכמי ארץ ישראל בקיאים בכתיב חסר ומלא ואילו אנו, חכמי בבל, לא בקיאים ) . 53 חוסר האחידות בציטוט הפסוקים ממשיך אף בתקופה מאוחרת יותר לקערות ולתלמוד, על פי עדות שעולה מתשובת ר' האי גאון . הגאון עונה לשאלת אנשים המוטרדים מחוסר האחידות בין ציטוטי פסוקים בתלמוד ובין נוסח הכתיב המקובל . 54 על פי ר' האי גאון אין להתייחס ברצינות לחילופי כתיב בפסוקים בנוסח הגמרא שפירטו השואלים בשאלתם, משום שמדובר בטעויות העתקה של תלמידי הישיבה או של הגורסים שבכפרים . בלי להיכנס לנימה האפולוגטית של ר' האי גאון, אנו למדים מתשובתו שלא תמיד אפשר לסמוך על בקיאותם של חלק מתלמידי הישיבה ו'הגורסים שבכפרי...
אל הספר