שי רים לימודיים׀ 19 על כך שפריחתה של השירה הלימודית הערבית הייתה לעיתים מעין מקפצה 38 לשירה, שכבר לא הייתה בשיא פריחתה בכל מקום . מכיוון שמעצם טבעם כוּונו השירים הלימודיים למטרה מסוימת, בדרך כלל בחרו המשוררים לחברם בתבנית הקצידה ( נזכיר כאן כי משמעות השורש קצ"ד בערבית הוא : התכוון, שׂם לו למטרה ) . כך נוצרה סוגה המוזגת תוכֶן ייעודי, 'מודרני', בתבנית קדומה רבת יוקרה . לשירה הלימודית נתייחדה צורה קבועה בספרות הערבית : השירים נשקלו תכופות במשקל הפשוט רג'ז ( ומכאן שמם הגנרי : אוּרג'וּזָה ) ונחרזו בחריזת מֻזְדַוִּג' — במקום החריזה המַברחת הרגילה בשירה הערבית, הנמשכת לכל אורך השיר, זוהי חריזה פנימית בין הדלת והסוגר, כשהחרוזים מתחלפים מדי בית ( א / א / / ב / ב / / . . . ) . צורת חריזה זו אפשרה למשוררים להאריך את השיר מאוד, כדי אלפי בתים, וסיפקה להם מצע רחב 39 להעברת הידע שביקשו להשכיל בו את קוראיהם . כאמור, השירה הלימודית הערבית הגיעה לשיאה בתקופה העבּאסית, ולהלן 40 אַבַּאן עַבְּד אלחַמִיד אלאַחְקִי ( מת בשנת 815 ) , אשרנזכיר כמה דוגמאות ידועות . כתב כמה שירים לימודיים — היסטוריים, אסטרולוגיי...
אל הספר