194 | מחשבות על עגנון, ג זה כתב, כפי שמספר עגנון, ׳בתמצית תמציתם בלשון קצרה׳, ומטעם זה רבים מחידושיו בחיבורו נותרו סתומים וטעוני פירושים . חיבורו על טור ׳אורח חיים׳ לא ראה אור בחייו משום שמחברו לא עמד בהוצאות ההדפסה המתוכננת בבית דפוס באמסטרדם, ורק לאחר מותו ראה אור בתוך הספר מגיני ארץ בבית הדפוס בדיהרנפורט של יוצא עירו קאליש, הביבליוגרף העברי הראשון והמדפיס ר׳ שבתי 5 משורר בס . הספר המהודר בדפוסו, ובמיוחד בשעריו ובווינייטות המעטרות אותו, קנה לעצמו תוספת של סמכות הלכתית שכבר הייתה לו מעצם העובדה כי המדפיס העמיד לצד פירושו של ר׳ אברהם גומבינר, מגן אברהם, את הפירוש מגן דוד , חיבורו של בעל טורי זהב ( ר׳ דוד הלוי סגל ) על טור ׳אורח חיים׳ . נראה כי עגנון הכיר את כל גלגוליו של ספר זה ואת תולדות הדפסתו, ולכך צירף תוספת משלו : ׳כידוע פירוש מגן אברהם רוב דבריו סתומים וחתומים מרוב קיצורו, שאותו גאון עני היה ולא מצאה ידו לקנות לו נייר לכתוב עליו, היה כותב את חידושיו על השולחן ועל הקיר, וכשנזדמנה לו פיסת נייר בירר מה שבירר והעלה תמצית תמציתם בלשון קצרה׳ . התוספת היא כעין פיתוח מאוחר של מוטיב שעגנו...
אל הספר