מחשבה רביעית : בין שתי ערים : היסטוריה של זמן יהודי וקרטוגרפיה של קהילה | 185 מספרים עליו בנוסטלגיה כשהם מביטים בעלייתו של מרכז הלימוד החדש במזרח אירופה, בלובלין . תודעת השוני בין שני המרכזים והיחסיות של מעמדם זה כלפי זה משתקפת בסיפוריו של עגנון, ומתלווה לה תחושת אשמה בשעה שהוא מספר את תולדות ייסודן של קהילות פולין . צורת העימות הזאת שבין שני גופים קהילתיים 33 היא פרדיגמה מכוננת של זמן ומקום בסיפוריו אלה . גיבוריו של עגנון הם תמיד דמויות מסוימות שנקלעו לזמן ולמקום מזוהים . הזימון ההיסטורי המדויק הזה, אותו רגע חד-פעמי של היקלעות אל נקודת המפגש שבין זמן ומרחב, מניע את עלילתם של סיפורי עגנון מראשית עד לאחרית . הצד הפסיכולוגי של דמות הגיבור חשוב פחות מאופן ההיקלעות של הדמות למצב היסטורי או חברתי מסוים, אשר ברוב המקרים היא היקלעות טרגית ושרירותית . יש בהיקלעות זו דבר מה אכזרי, השוכן תדיר באסכטולוגיה של סיפורי עגנון . בהיבט זה אין הבדל בין סיפוריו ׳הדתיים׳ של עגנון ובין סיפוריו ׳החילוניים׳ . מאחורי שתי הסוגות האלה עומד אותו ׳סובייקט כותב׳ שמלַבֶּה את אש ׳כור הגורל׳ ברגע ההיקלעות של גיבוריו ל...
אל הספר