א. הקריה הארכאולוגית של בוטשאטש

170 | מחשבות על עגנון, ג היסטוריוסופית של קהילה שהבטיחה להגיע לציון, ובדרכה לארץ-ישראל התעכבה 3 אלף שנה בפולין מטעמי נוחות כלכלית . החלק המבואי, ׳סיפורה של עיר׳, אינו פורשׂמלאוּת של חיים אורגניים יהודיים . לאמתו של דבר אין בו ולו סיפור שלם אחד על אזרחיה של קהילת חכמים, אין בו שרטוט מוגמר אחד של מפת רחובותיה, ואין בו כל מקטע כרוניקאי שמבקש להעמיד מטונימיה למלאות כזו של חיי קהילה יהודיים שעל חורבנם מקונן עגנון בהקדשה לספר הזה . נהפוך הוא, כל החלק הראשון של הספר, ׳סיפורה של עיר׳, הוא פרגמנטציה של ממשות שאיננה עוד . חלקו הראשון של הספר הוא אוסף שברים טקסטואליים, שרידים ארכאולוגיים שעגנון הניחם זה לצד זה, לא ככרוניקה זה אחר זה, אלא כמקטעים שבורים של תמונת פסיפס שרוב אבניה חסרות . מאתיים ושמונים העמודים הפותחים את הספר עיר ומלואה הם מקטעי זיכרון קצרים שכל אחד מהם הוא כבן ארבעה עד חמישה עמודים והם נעדרים כל יסוד ארגוני, נרטיבי מאחה . הם שוכנים זה לצד זה רק משום שנאספו כשרידים אורבניים מאותה חפירה ארכאולוגית . אך ארכאולוגיה זו ׳מסרבת׳ להיהפך לכרוניקה תחת ידי כותבהּ . ממצאיה הונחו על שפת שוחות ...  אל הספר