152 | מחשבות על עגנון, ג בעבורם אירועי ת״ח - ת״ט היו ׳חוצי היסטוריה׳ לגבי הקהילות היהודיות במזרח אירופה ומְשָׁנֵי מהלכה של ההיסטוריה היהודית במחוזות אלה . מול השקפה זו ביקש עגנון להציב תפיסה שונה . מטעם זה לא צירף למשל את סיפוריו השבתאיים לסיפורי ת״ח - ת״ט, כנוהג המקובל על האסכולה ההיסטוריוסופית המשברית, אשר שבה ופירשה את הופעתה הדרמטית של השבתאות, והחסידות אחריה, ואת השפעתן הסוחפת על קהילות מזרח אירופה ולאחר מכן גם מרכזה, כתגובה למשבר ההיסטורי הגדול של אירועי ת״ח ות״ט . הספר קורות בתינו מציע בדרכו הסיפורית תפיסה שונה לגבי השקיעה הדרמטית בחיי הקהילות האלה, שאיבדו החל מסוף המאה השמונה-עשרה את זוהרן בכלל הקהילות באירופה, וכן איבדו את יכולת ההשפעה שלהן על סביבתן הגויית . את נקודת המפנה הזאת ביקש עגנון לסמן בסיפוריו . לקראת סיום החלק הראשון של קורות בתינו הרבה עגנון, שלא כדרכו, לפזר רמזי זיהוי היסטוריים לכך . הראשון בהם ניתן בסיפור נישואיו של ר׳ אשר ברבי אשר ( זונדיל ) , בנו של ר׳ אשר, ׳בעל המחבר׳ של שני פירושים לספר איוב ( עמ' 142 ) . בהיותו בן ארבע-עשרה לקחה לו אמו אישה מבית אביה, המבוגר...
אל הספר