מחשבה שנייה : כיצד משוטט שם בלא גוף ? | 141 לאומי ) כה חשובה, משום שהיא מעמידה קטלוגים טיפוסיים של מצבי סיכום אלה ומציבה בכך את מה שפולקלוריסטים מכנים ׳ידע עם׳ . משום כך, הדיבור הספרותי על תמות פולקלוריות הוא העירוב המסובך ביותר של מה שקליפורד גירץ כינה 91 ׳להיות שם׳ ׳להיות כאן׳ . פריצתם של חומרי פולקלור אל פני הכתוב ביצירת עגנון נוגעת בליבת הסוגיות שדוּבבו בחיבור זה, באשר קורות בתינו הוא ׳ידע שבט׳, הוא כרוניקת המופתים שלו, כלומר הוא אוצר המעשים הטיפולוגיים של האבות הקדומים שהתודעה היוצרת חשפה את ׳הגיונם׳ במבנה סיפורי חדש . לפיכך כאשר הטיפוס הסיפורי הפולקלורי נחשף, כמו בשתי הדוגמאות המוצעות כאן, מתגלה היחס של הסופר ל׳כאן׳ של הדיבור הקהילתי ול׳שַׁם׳ שלו, זה שהסיפור הפולקלורי שימר כתוכן תודעתי סמוי . טיפוסי סיפור פולקלוריים ניכרים בכמה מסיפורי קורות בתינו כמו למשל הסיפור על ר׳ יוסף ובניו שפגשו על שפת הנהר שׂר פולני ששכח על גדת הנהר את חגורתו ובה כל אוצרות פולין והם השיבו לו את אבדתו ( עמ׳ 116 ) . ואולם בחטיבת הסיפורים על פרעות ת״ח - ת״ט בולטת נוכחותו של טיפוס סיפור פולקלורי שיש לו עקבות ...
אל הספר