ח. סיפורי ת״ח-ת״ט בקורות בתינו

126 | מחשבות על עגנון, ג 71 עגנון ביקש לשקם בסיפוריו אירופה . על אירועי ת״ח - ת״ט גדוּלה זו שהחלה להתכרסם, אולם אף ששילב בסיפורו הערת הערצה לכתיבתו הכרוניקאית של ר׳ נתן נטע הנובר , בעל החיבור יְוֵן מְצוּלָה, ביקש ליצור נוסח שונה מזה של הכרוניקאי בן המאה השבע-עשרה . לגבי חיבור זה שעגנון הזכיר את מחברו בסיפור ׳לעבד נמכר יוסף׳ ( עמ׳ 110 ) הציע עגנון נוסח מהופך לזה של נתן נטע הנובר . החיבור יון מצולה שייך לפי נושאו לסוגה של כרוניקות על פרעות ת״ח - ת״ט כמו צוֹק העיתים , מגילת עֵיְפה 72 ר׳ נתן נטע הנובר הוא ו פתח תשובה . הכותב ה׳הכרוניקאי׳ מבין הארבעה, ותיאוריו למה שחוללו היָדמקים בעיירות ובכפרים בחבלי ווהלין ופודוליה מעוררים חלחלה בנטורליזם שלהם . מקצתם מתארים את מעשי הזוועה בקירוב מבט טלסקופי כדי לרתק בכוח התקריב האופטי את עינו של הקורא אל המראות הנוראים, וכאילו ביקש למנוע הסבת מבט ממה שאין העין יכולה לסבול . אף שבפועל נכח ר׳ נתן נטע הנובר רק במקצת האירועים, הוא כמוסר ׳צילום עדות קרובה׳ הנכתבת בזירה רחוקה ומבקשת להיות ׳רפורטאז׳ה׳ . בכך ׳המציא׳ ר׳ נתן נטע טופוס תיאורי בלתי מוכר בחיבורים שנד...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן