ג. על ספריות שרופות: הערה היסטוריוגרפית על שו״ת שרידי אש

98 | מחשבות על עגנון, ג והתרחשו במקביל לכתיבתו על נושאי הרומן . מומנטים אלו נעשו למעצבי כתיבה, בעיקר אם הצטלבו בפרויקט ספרותי דומה שהיה נתון בעיצומו . כראיה לטענה זו הצבעתי על צמידות אירועים, שסברתי שאינה מקרית, בין הוצאתה לאור של מהדורת תורה שלימה מאת ר׳ מנחם מנדל כשר סמוך לימים שבהם עסק עגנון בכתיבת דפי הפתיחה על לימוד התורה בפתח דבר לרומן בחנותו של מר לובלין . ראיה זו נשענה רק על סמיכות בזמן של שני החיבורים, האחד תורני והאחר ספרותי, ובכל זאת הצבעתי עליה כבעלת משמעות משום ששני החיבורים, זה של עגנון וזה של ר׳ מנחם מנדל כשר, התנסחו באופן דומה ביותר לזיקה של תורה שבכתב אל התורה שבעל פה והתייחסו לזיכרון ולתודעה של לומדי התורה כאל מרחב שבו הם משוטטים לפנים ולאחור באופן סינכרוני . האפשרות המתודולוגית להצמיד שני חיבורים אלה זה לזה נולדה מתוך הכרת הרושם העצום שעורר החיבור התורני תורה שלימה מאת ר׳ מנדל כשר ואשר עגנון לא יכול היה שלא לדעת עליו, באשר מחברו זכה לאשרור ׳רועם׳ לכך בכמה פרסים יוקרתיים ובהם פרס ישראל לשנת 32 תשכ״ג . גם כאן, בשולי הדיון על פרקי הפתיחה של קורות בתינו , אלה שכבר כונסו ...  אל הספר