62 | מחשבות על עגנון, ג בזכות ידע זה שנשמר בכתב יד ישן ומתוקן מימי אברהם אבן עזרא ניצלה הקהילה היהודית מגזרת גירוש של ההגמון, שתבע מן הקהילה להביא לו מלומד יהודי לתקן את כלי 54 האצטגנינות שלו . הבחירה בשמואל שבבית המדרש דחקה כאמור את הבחירה בשמואל בעל חכמת בעלי התוספות . לחכמה הכללית שקנו היהודים בימי-הביניים מידי נכרים הוקנה כוח של הצלה המושיע את הקהילה מידי ההגמון . עגנון העמיד שתי התחלות אפשריות המצביעות על שתי אפשרויות של הנחלת ידע ושל כתיבת קורות משפחתו – הדרך האחת, הנחלה בדרך של לימוד ושינון בכוחה של מסורת זכרנית אוראלית ה׳מנצחת׳ ניצחון תודעתי את אסון שרפתם של אוצרות טקסטואליים כתובים או נדפסים, והיא דרכו של ר׳ שמואל מפלייזא . הדרך השנייה היא הטמעתו של המדע הנכרי בתוך גוף הידע היהודי, כלומר בתוך כתבים יהודיים, ובכך קבלת חסות נכרית והבטחת עתידו החומרי של הספר היהודי באמצעות שילוב חומרים נכריים מהמדע הכללי, והיא דרכו של תלמיד בית המדרש שמואל, מצאצאי רבי יהודה החסיד . עם זאת עגנון החזיק בספרו זה בדעתו לגבי מה שסבר בעת כתיבת הסיפור יהודה החסיד כלפי הסמכות השבטית העליונה של משפחתו . ה...
אל הספר