28 | מחשבות על עגנון, ג 9 מסיפור מבואי זה ניכר השכר׳, והוא כאמור שער הכניסה שעגנון בחר בו עוד בחייו . כי עגנון התכוון לכתחילה לדיבור ספרותי והגותי חדש על גורלם של כתבים, תֵמה ששב לעסוק בה לאורך כל הקובץ קורות בתינו ובעיקריה נגע כבר מאז כתיבת סיפורו ׳אגדת הסופר׳ . גיבורו של הסיפור ׳לפי הצער השכר׳ הוא מר ריבי צדקיה, שהוא כמין קטלוג חי של כתבים : ׳גדול במקרא במשנה ובתלמוד במדרש ובתוספתות בהגדות ובהלכות, וזהיר בקלות כבחמורות, ומוכתר במעלות ובמדות, וכל דבר ודבר שהיו שואלים אותו, בין בדברים של תורה בין בהליכות עולם, היה יודע להשיב תשובה מבוססת ומיושבת 10 בקרב השומע׳ ( עמ׳ 7 ) . ריבי צדקיה הוא כספרייה מהלכת, שבאמצעותה נושעה הקהילה כאשר ׳ברִשעת הגויים נתפסו חכמי העיר והושלכו לבתי כלָאים עד שריחם עליהם ה׳ ונפטרו לעולם הבא׳, ולאחר אסון השמדת נושאֵי הידע הקהילתי הוטל תפקיד הנספים כולם על שכמו . הסיפור נפתח בהתממשותו של הנורא שבסיוטי הסובייקט הכותב בכתבי עגנון – היעלמות פתאומית של הכתבים היהודיים ושל המלומדים זוכרי תוכנם . התממשותו המלאה של סיוט זה נמנעה בזכותו של שריד מופלא אחרון שהוא בעל זיכרון ...
אל הספר