'תור הזהב' של תקופת המלוכה ההאשמית 109 במבט חדש על החברה היהודית בעיראק . 46 על תפיסה זו כותבת גם אורית בשקין, ומבהירה : בתקופת המלוכה, החלו כמה אינטלקטואלים עיראקים לקרוא לעצמם ערבים יהודים . זהו מקרה יוצא דופן למדי, שכן יהודים לא רק ראו עצמם אזרחי האומה החדשה של עיראק, אלא גם אימצו אתניות ערבית חדשה . ניתן להשתמש במונח זה כדי לתאר יהודים רבים שדיברו ערבית, חיו במדינה ערבית ( עיראק ) וראו בארץ זו את מולדתם . היא מציינת שהגדרה זו כוללת גם יהודים שאומנם לא הזדהו כיהודים ערבים, אך נהגו במה שהיא מכנה 'יהודיות ערבית', דהיינו כתבו בערבית, קראו טקסטים בערבית, קיימו קשרים עם חברים מוסלמים ונוצרים, ונהנו מקולנוע, ממוזיקה ומתיאטרון ערבי . 47 חשובים במיוחד מחקריו של ראובן שניר שעסק בתופעה ייחודית זו, תוך קשירתה לתהליכי החילון, המודרניזציה והלאומיות של עיראק ההאשמית ולתמורות אשר הביאו לידי שבירת המחיצות בין היהודים לבין החברה הערבית הסובבת . שניר מתאר בהעמקה רבה ובפירוט את האינטלקטואלים היהודים שהחלו לגלות מעורבות בחיים הפוליטיים, החברתיים והכלכליים, ואף בחיי הרוח, התרבות, הספרות והאמנות בעיראק ....
אל הספר