פרק חמישי: תמורות בתחום החינוך וההשכלה בקרב יהודי תיטואן, 1859 – 1912

240 פרק חמישי בשנת 1859 פעלו בתיטואן שבעה מוסדות 'תלמוד תורה' שלמדו בהם כ- 800 תלמידים . 2 בשנת 1862 דיווח שמואל נהון על 9 מוסדות 'תלמוד תורה', שלמדו בהם 332 תלמידים . 3 נראה שהקיטון במספר התלמידים במוסדות התורניים נובע מייסודו של בית הספר הראשון של כי"ח בעיר באותה שנה, שמשך אליו חלק לא מבוטל מן הילדים . רבים מקרב המורים-רבנים שלימדו במוסדות ה'תלמוד תורה' לא קיבלו הכשרה רשמית בישיבה או במוסד דתי מקביל . תוכנית הלימודים במוסדות אלו כללה את לימוד האל״ף- בי״ת העברי ולימוד מעמיק של טעמי המקרא, לצד הוראה יסודית של התנ"ך . התלמידים למדו לתרגם קטעים מן התנ"ך לערבית-יהודית או לספרדית יהודית, והתאמנו בהגייה מדויקת של מילים וביטויים בעברית . התנאים באותם מוסדות היו לרוב ירודים : המבנים היו רעועים, החדרים דחוסים וצפופים ורמת הגהות לא הלמה מסגרות שנועדו להקנות חינוך והשכלה . 4 הרמן כהן ( Herman Cohn ) , מנהלו הראשון של בית הספר של כי"ח בתיטואן, תיאר בספרו את תנאי הלימוד ואת התכנים שנלמדו ב׳סלא' שפעלו בקהילה : מספר החדרים רב מאוד [ . . . ] מלמדים קריאה וכתיבה בעברית ותהִלִּים שאותו מתרגמים לספרדית ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי