218 פרק רביעי ארגון הקהילה היהודית ומוסדותיה מועצה יהודית ובית הדין הרבני ליהודי תיטואן ניתנה אוטונומיה לנהל את חיי הקהילה לפי דפוסים יהודיים . ארגונה הכלכלי והמנהלי הפנימי של הקהילה היהודית במרוקו מעולם לא עוגן בחוק המקומי . לרוב הייתה זו שכבת נכבדים בעלי הון שכונו ׳יחידים׳ או ׳אנשי מעמד׳, והם דאגו לצרכיה הכלכליים של הקהילה כדי לחזק את מעמדה החברתי ומתוך מחויבות מוסרית, דתית וחברתית, לרבות דאגה לענייה . 2 עילית החברה הזו הוציאה מתוכה שורה של פקידים, גזברים ופרנסים שניהלו את ענייני הקהילה . לצד מעמד ה׳יחידים׳ עמדה המערכת המשפטית, לרוב נחלתה של העילית הרבנית, והיא נתנה תוקף להחלטות ה׳יחידים׳ והכלל . לצד מערכת ה׳יחידים׳ והרבנים פעל מוסד הנגידות . תפקיד הנגיד היה לעמוד בראש הקהילה ולייצג אותה מול השלטון, בעיקר בכל הנוגע לתשלום המס ולאכיפת 'תנאי עֻמר' . מוסד הנגידות התמוטט מאמצע המאה התשע עשרה . 3 במחצית השנייה של המאה התשע עשרה פעל בתיטואן – כמו גם בקזבלנקה, אצווירה וטנג׳יר – ועד שעסק בארגון החינוך, הצדקה ותשלום המס בקהילה . כמו ביתר ערי צפון מרוקו, כונה ועד זה בשם 'חונטה', והוא סימל שינו...
אל הספר