38 פרק ראשון רקע היסטורי : התמודדות מרוקו האסלאמית עם פלישת המדינות האיבריות הנוצריות, 1415 – 1859 השינויים ביחסי הכוחות בין מרוקו לאירופה ניכרו כבר במאה החמש עשרה עם התגבשותן של מעצמות אירופה המודרניות . בשנת 1249 השלימה פורטוגל את 'הכיבוש מחדש' בשטחה והעבירה את קו החזית המוסלמית-נוצרית מאיבריה לצפון אפריקה . כבר בשנת 1415 כבשו הפורטוגלים את סיאוטה והעצימו את יכולתם לפקח על השיט והסחר במצרי גיברלטר בין הים התיכון לאוקיינוס האטלנטי, וכך סיפקו הזדמנויות כלכליות חדשות לבורגנות המתהווה בליסבון ( Lisbon ) . במסגרת המאמץ להבטיח את השיט לאורך חופי אפריקה כבשו הפורטוגלים את אלקסר סגיר ( Alcazar segir ) ( 1458 ) ואת טנג׳יר ( Tangier ) ( 1471 ) . אחר כך כבשו הפורטוגלים ערי חוף נוספות, ובהן ארזילה, אגדיר ( Agadir ) , סאפי ( Safi ) ומזאגאן ( Mazagan ) ( ראו לעיל, מפה א ) . 2 במרוצת הזמן התפתחו יחסי מסחר ענפים שהובילו להקמת תחנות מסחר וקולוניות פורטוגליות, ואלו נהפכו עם השנים למבצרים צבאיים-קולוניאליים על אדמת מרוקו . 3 בשנת 1492 השלימה ספרד את ה'כיבוש מחדש' בממלכת גרנדה המוסלמית ויצאה למסע כיבושי...
אל הספר