חוקרים הנוטים להציג את המופתי כגורם המשפיע ביותר והאחראי במישרין להשמדת היהודים . לעתים הם מקצינים בקביעתם שמופתי היה הגורם המרכזי שהוביל ליישום ‘פתרון הסופי’ . בצד השני ניצבים חוקרים הרואים במופתי גורם שולי, עד כי ניתן כמעט להתעלם ממנו לחלוטין . לשני צדדים אלה נטיות פוליטיות מובהקות . הם בוחרים סלקטיבית את המסמכים העובדתיים ולעיתים אף משנים את הנאמר כדי להתאימו לצורכיהם התעמולתיים . אי לכך, בחקר פעולות המופתי ראוי לעבד את המידע במשנה זהירות : להשוות את העמדות השונות לכלל הגילויים המופיעים במקורות שבידינו, ומתוכם להסיק מסקנות ברורות בנוגע לשאלה, אם השפיע המופתי על יישום ‘הפתרון הסופי’ . ההיסטוריון, רפאל מדוף, ביקר את ההתייחסות לעדות ויסליצני כמקור מהימן ב - 1996 : בעניין השאלה המהותית של מה ידע המופתי ומתי ידע זאת, הראיות מחייבות סינון זהיר במיוחד . החוקרים הקודמים לא תמיד הקפידו כנדרש . [ מוריס ] פרלמן, למשל, קיבל למעשה את טענתו הבלתי מבוססת של ויסליצני כי המופתי היה “אחד היוזמים” של רצח העם . כמובן פרלמן כתב זאת בשנים 1946 - ,1947 כשתהליך ההשמדה בראשיתו טרם הובן במלואו . תיאורים אחרי...
אל הספר