ערב מלחמת העולם השנייה . דברים הוצאו מהקשרם, אולי מאחר שהחוקרים לא עיינו בכל ב . הפרקים הרלוונטיים ב’מיין קאמפף’ . אפשר שפסחו על חלקם ונוסף לכך, לא קראו את כל הנאום שנשא היטלר ערב מלחמת העולם השנייה . בעניין המקור הראשון ‘מיין קאמפף’ - ביקורתו החריפה של היטלר כלפי מצרים הכבושה והשימוש במונח ‘אנטישמיות’ הטרידו את מנוחתם של מתרגמי הספר לערבית בשנות ה - 30 . עלול היה להיווצר הרושם שהתורה הנאצית קוראת להשמיד את המוסלמים הנמנים עם 73 דא עקא, האמירה של היטלר - שמעצם ההכרה בני הגזע השמי . בנחיתות הגזעית של אותם "עמים מדוכאים", הוא מנוע מלקשור 74 - איננה מורה על התייחסותו למצרים את גורל עמו עם גורלם כאל שמיים . לראיה, ב’מיין קאמפף’ מצרים מוזכרת יחד עם ההודים הנמנים עם קטגוריית עמי המזרח, ‘נושאי התרבות’ . יתרה מזאת, היטלר התייחס למצרים בלבד ולא לכלל עמי ערב ; הוא אף לא דן בהם בפרק העוסק בלאום וגזע . יחסו השלילי כלפי מצרים נבע מהיותה נתונה למרות הבריטית ולתעמולתה . היטלר נחשף למצרים בתעמולת הלאומנים המצריים, שניהלו את קמפיין העצמאות של ארצם בגרמניה . ב - 1882 נכבשה מצרים בידי הבריטים והיא הוכרזה...
אל הספר