ז. ירידת הצדיק כאקט טיפולי

פרק 0 : הצדיק ואמנות הבלתי אפשרי 88 זאת מן הצדיק״ על מנת להעלות את החוטאים ובין רעיון העלאת המחשבות הזרות . 8 בעוד הטעם שמחשבה זרה ״נופלת״ לתוך תודעתו של המתפלל היחיד שלא מרצונו, 0 מרכיב המודעות שאצל הצדיק מדובר בירידה מדעת מתוך מניע חברתי-מנהיגותי . תופס מקום מרכזי בהבחנה בין מצבו של הצדיק והמתפלל ״הפשוט״ . עמדה ברוח דומה, אם כי בנושא שונה, ניתן למצוא אצל מרק, אשר הבחין בין מצבי דבקות ומצבי במובן זה, שגעון על בסיס בחירת האדם במצבו ומידת מודעותו העצמית למצבו . ההבדל בין הצדיק והחסיד כמוהו כהבדל בין המיסטיקן המוביל את עצמו לידי מצבי טרנס ואיחוז ובידו לקבוע במידה מסויימת את אופיָם, ובין המשוגע ואחוז הדיבוק אשר סובל ואינו מעוניין כלל במצבו . רבים דיברו בזכות שליחותו הכמו-טיפולית של הצדיק . וייס שם לב בדברי המגיד ממזריטש לתופעת ביטול המחיצות המחשבתי בין הצדיק ובין הפושע והתכללותם יחד, המאפשרת ״הזדהות מחשבתית״ או התקשרות נפש בנפש, אשר נקראת בלשונו ר׳ יעקב יוסף מפולנאה הגדיר את ירידת הצדיק של וייס ״ההרפתקה המאגית״ . ממרום מעלתו כשלב הכרחי בשליחותו, שנועדה לסייע לפשוטי העם להגיע לתיקון עצמי ....  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן