פרק : ״שעת הבירור״ של המחשבות הזרות אצל רש״ז שרש״ז מטיל על האדם את האחריות למחשבותיו הזרות הלא-מודעות, מתוך הבנה שמחשבותיו בשעת העֵרות הן המקור המזין את חומרי המחשבות הזרות, גם אם חוויית האדם היא שהן עולות ״בעל כורחו״, כלומר שאין הוא רוצה בהן באופן גלוי, רצוני ומודע . משמעות הדבר היא שבשונה משלוש דרכי ההתמודדות שמצא אידל בתורותיו של הבעש״ט, מדובר כאן בהתמודדות בעלת מאפיינים פסיכואנליטיים מובהקים . ייחודיותה של דרך התמודדות זו בַהכרה שמקורן של חלק מן המחשבות הזרות הוא לאו דווקא בחטאים ובעבירות לא-תעשה, כי אם במשאלותיו ותאוותיו המותרות- דווקא של האדם אשר מודחקות ועולות מחדש אל המודעות בשעת התפילה . אם בגדים צואים מסמלים את מחשבת החטא והעבירה, הרי בגדים ארוכים הנגררים בטיט וחומר מייצגים את החיבור אל העולם הגשמי והחומרי, שגם בהיותו מותר – הוא עלול לגרור את האדם כלפי ״מטה״, כלומר אל תודעת העולם כיש נפרד . נקודה נוספת הראויה לציון היא מיקומה של המחשבה הזרה על רצף תחושת הבעלות על התודעה . המחשבה הזרה שאיננה מודעת לאדם במלואה ואשר עולה בשעת התפילה – ממוקמת באמצע, בין ״בחינת אחוריים״, כלומר מה ...
אל הספר