יב. מחשבה זרה הבאה להורגך

פרק 8 : המחשבות הזרות בהגותו של הבעש״ט הבעש״ט מדריך את האדם כיצד להבחין בין סוגי המחשבות הזרות, כאילו אין משימה פשוטה מזו : אמנם לפעמים יש מחשבה שצריך לדחותה, ואם נפשך לומר במה אדע איזה מחשבה לדחותה ואיזה לקרבה ולהעלותה יתבונן האדם אם בשעה שבא המ״ז [ המחשבה הזרה ] מיד עלה במחשבתו במה לתקנה ולהעלותה, אז יראה לקרבה ולהעלותה, ואם לא יעלה ( מיד ) במחשבתו במה לתקנה, אז מסתמא באה לבטל את האדם בתפלתו ולבלבל מחשבתו, אז רשות לדחות המחשבה ההיא כי הבא ( הבעש״ט, כתר שם טוב, סי׳ לט, עמ׳ כה ) . להורגך השכם כו׳ הבעש״ט מציע לערוך מעין ״אנליזה עצמית״ זריזה בזמן אמת, כלומר להתבונן פנימה על מנת לדעת איזו מן המחשבות האסוציאטיביות הצצות באופן ספונטני ובלתי רצוני במהלך התפילה אכן ראוי לתקנה ולהעלותה, ואיזו מחשבה הוא רשאי לדחות משום שאינו מצליח להעלותה ולפיכך עליו להסיק שנועדה לבלבלו . אמנם ניתן להניח כי ביסוד מחשבתו של הבעש״ט אין כלל הבדל בין סוגי המחשבות הזרות מבחינת מקורן, וזאת משום שלית אתר פנוי מיניה, ולפיכך – ברוח ביקורתו של בובר – כל המחשבות הזרות הן חלק מהתקשורת המיסטית עם האל . העמדה המובאת כאן בשם ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן