ז. הפסיכואנליזה כשלוחה חילונית של הקבלה

95 פרק : המאה הפרוידיאנית 95 9 איפשרה את הכללת דמותו בין שאר האובייקטים המיוצגים בעולמו הפנימי של האדם . תפיסה זו של המודל הפסיכואנליטי המונאדי של הנפש, אשר אופיין בהתבוננות פְּנים- נפשית ( one - person psychology ) , יצרה רדוקציה של כל התופעות הפסיכולוגיות לשפה של יחסי אובייקט לא-מודעים . גם התחרות מול המודל הפסיכואנליטי ההתייחסותי 94 לא תרמה, בתוך השיח הפסיכואנליטי, להשבתו של האֵל ( two - person psychology ) אֶל התחום הטרנסצנדנטי, כלומר אל מחוץ לאדם . למעשה, באמצעות רעיון האובייקט הפנימי העצימה הפסיכואנליזה את המהפכה התודעתית של הבעש״ט, אשר התמקדה ברעיון האימננטי ״מלוא כל הארץ כבודו״ ( ישעיהו ו, ג ) , כל הארץ – כולל את נפש 95 האדם . כך, באופן אירוני, תרמה הפסיכואנליזה ל״פתרון״ בעיית האנטינומיה שבין מושג האל הטרנסצנדנטי האחד והמוחלט, כמושג מטפיזי מופשט ובלתי פרסונלי המצוי מעבר לתודעתו ולתפיסתו הלשונית של האדם, ולפיכך אין לדבֵּר עליו אלא בדרך השלילה – ובין מושג האל הפרסונלי בעל התארים, זה של הדת ושל כתבי הקודש, בעל הרצון 96 והפעולה, הבורא והמתגלה . בכך הניחה הפסיכואנליזה את היסודות התי...  אל הספר