182 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים ( כץ ,2002 182 ) . מחקרנו על שיקום הרובע אומנם הרחיב תמונה זו והוא מכיל עוד מאפיינים בעלי משמעות מכרעת, כגון טופוגרפיה ותנאי המרחב, מורשת מוחשית ולא מוחשית, פיתוח תיירותי והתארגנויות חברתיות ( grassroots ) — תהליכים שנוצרים בשטח ואינם באים מלמעלה . ראינו כיצד השפיע המאפיין האנושי ואיך תהליכים חברתיים מלמטה הביאו פיתוח דמוגרפי, תיירותי ודתי גם אם נלוו אליו מלמעלה תכנון שונה ומדיניות אחרת . המכנה המשותף בתכנון הראשוני היה ההסתמכות על שימור המורשת הבנויה המוחשית . הניחו שמבנים משוחזרים יצליחו להעביר באופן כלשהו את תחושת המורשת בלי לפרט במילים . עכשיו, כ- 50 שנה לאחר איחוד העיר, אפשר לעקוב אחר שינויים בתפישות המורשת לאורך השנים . בחברה הישראלית התחוללו שינויים רבים ויחסה לדת ולסמליה הפיזיים השתנה . היחסים בין יהודים, מוסלמים ונוצרים במרחב הציבורי והפרטי, היחסים בין שכבות שונות של האוכלוסייה ויחס האוכלוסייה למורשת הבנויה של סביבת מגוריה השתנו גם הם . לדוגמה : בתי הכנסת הרבים והמיוחדים של הרובע היהודי של המאה ה- 19 לא נתפשו באותם ימים...
אל הספר