מקרה שני: “החכורה״ הספרדית ומוסדותיה

144 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים אחרים . בסוף המאה ה- ,19 הוקמו תלמוד תורה וישיבה גדולה, “מתיבתא תפארת ירושלים״, מדרום לבתי הכנסת . בתלמוד התורה היו מטבח ואגף למלאכה, והתלמידים השתתפו בהכנת האוכל ובבניית רהיטים לבית ספרם . בקרבות תש״ח, שימשו בתי הכנסת מקלט למעל 1,000 תושבי הרובע היהודי בימיו האחרונים, ולאחרונה נודע על “סליק״ גדול שהוטמן בבית הכנסת יוחנן בן זכאי . ארבעת בתי הכנסת לא נהרסו במלחמה — אולי בגלל צניעותם — מראה חיצוני פשוט והיכל תפילה פנימי, נמוך ממפלס הרחוב . אגף אחד של המתיבתא שרד . עם זאת מצבם הפיזי היה בכי רע . אליהו אלישר, נשיא ועד עדת הספרדים בתשכ״ז, תיאר כיצד נאלץ להיכנס לתוך בתי הכנסת מבעד לאחד החלונות, והחזיק מטפחת לאפו מרוב צחנה . רוב קירות בתי הכנסת נמצאו שלמים, אך החלונות והדלתות נקרעו מפתחיהם, וכן נשדדו אבני ריצוף ואבני גגות ; הריהוט הפנימי, ובכלל זה ארונות הקודש, בימות וכדומה, נשרפו או נשדדו . עדת הספרדים החלה בשיקום ובאכלוס של מוסדותיה מיד . שיפוץ בתי הכנסת היה מעשה מסובך שנמשך זמן לא מועט — מ- 1967 עד 1972 . לדברי האדריכל דן טנאי, זהו ...  אל הספר