החפירות הארכיאולוגיות ושילובן בתוך ציר התיירות: ערך חדש ובלתי צפוי

111 פיתוח המסחר, המקומות הקדושים ואתרי התיירות והמורשת הכנסת של המאה ה- 19 . נראה שמורשת זו הועדפה בזיכרון הקולקטיבי של ישראל בשנות ה- 60 וה- 70 של המאה ה- 20 . מפה 5 : מפת צפיפות אוכלוסייה ושטחי הריסות ברובע היהודי : המצב ב- 1967 מקור : מדור קרטוגרפיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ,2016 עובד על פי 1973 Sharon אף ששיפוץ האתרים נעשה ברובו בשנות ה- ,80 רוב התגליות התפרסמו לראשונה לפני 1975 ( אביגד ,1987 ,12 46 ) . במשך שלוש עונות החפירה הראשונות, שהתקיימו בשנים 1969 - ,1971 נחפרו תשעה אתרים, ובהם המתחם המיועד למבנה הקבע של ישיבת הכותל, המסומן במפות 112 עיר עתיקה חדשה — שימור והתחדשות ברובע היהודי בירושלים כאזור ו׳ ( לגבי ייעודי הקרקע של שטח זה, השוו את תכנית האב של הרובע היהודי לתכנית המתאר עמ / 9 ) . בסך הכול, נחפרו מעל 20 דונם ברובע היהודי, ואתר זה הוא אחת החפירות הגדולות ביותר בישראל . אתרים רבים תועדו אבל לא שומרו ( 21 - 20 2019, Geva ) . בשטח הראשון שנחקר ( שטח א ) התגלתה חומה מימי הבית הראשון ( כ- 800 שנה לפנה"ס ) שרוחבה שבעה מטרים, כמוה לא גילו בשום מקום בארץ ישראל . אלו השרידים ה...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן