75 ראשית שיקומו של הרובע היהודי כמרחב בפני עצמו מערכת דרכים שתאפשר גם פרטיות וגם הסעת רכב חשמלי קטן לשירות התושבים . הקשר לשאר העיר העתיקה התבטא בשמירת המשכיות בצירים הראשיים ובסגנון הארכיטקטוני הכללי . בהיות הרובע שכונה יהודית מבודדת בתוך החומות, תכנן גרדי שירותים שכונתיים יום- יומיים, כגון מרפאה, חינוך לגיל הרך ובית ספר יסודי, מכולת, מועדון וכדומה . לעומת זאת, הרובע נשען על המערכת העירונית המטרופוליטנית מבחינת תעסוקה, מסחר, בריאות, תרבות וחינוך ( שם, ,5 35 ; ריאיון עם גרדי 2007 ; נאור ,1987 282 ) . תוכננו דירות ל- 600 - 700 משפחות, בתי ספר ומוסדות שירות מקומיים בעבור כ- 2,400 תושבים, פנימיות ומבנים בעבור 1,500 תלמידים במוסדות, וכ- 200 - 250 יחידות מסחריות . מחיר דירה ברובע היהודי הושווה למחיר דירה בשכונה החדשה רמת אשכול, אף שהעלויות של פינוי ההריסות, החפירות הארכיאולוגיות, הנחת התשתיות החדשות והשיפוצים היו גבוהות לאין שיעור מעלויות בנייה במקומות אחרים בירושלים ( אבניאלי תשל"ב, 103 - 110 ) . לדברי המתכנן והיועץ הכלכלי יגאל כהן, הייתה עלות הבנייה הציבורית ברובע גבוהה כמעט פי שניים מעלו...
אל הספר