450 | מוות דיאלוגי המחקרית ( אף בכותבי שורות אלו ) . אמנם התיעוד שערכתי הוא דיאלוגי ביסודו, ואם נקבל את ממצאי מחקר הפסיכולוגיה הנרטיבית, ייתכן שלמתן הזדמנות לאדם לספר את סיפורו יש אפקט חיובי עבורו, ובכל זאת, משהו מההחפצה ולקיחת הבעלות שטמונים במעשה הצילום חבויים גם בעבודת התיעוד ובניתוח החומרים המתועדים . לא פעם החלטתי שלא לדון בסוגיה כלשהי מפאת כבודו של בן שיחי, החי או המת . וזה אולי המקום להדגיש את העובדה שהיות שהאנשים שפגשתי הפקידו בידיי את סיפורי חייהם בשלב שבו לא היה אפשר לקבוע בוודאות אילו מהסיפורים כיוונו לאילו קהלים ( אליי – בזכות הקשר האישי שנרקם בינינו ? לבני משפחתם – בשם רצונם למסור ולהנחיל להם את ערכיהם ? או לציבור הרחב ? ) , נמנעתי ככל האפשר מלדון בחלק מהנושאים הקונפליקטואליים שעלו . לפעמים אף העדפתי להשמיט משפט מתמליל השיחות שמסרתי לבני המשפחה כדי לא להוסיף על צערם . להחלטות כאלו נדרשתי לא אחת ביושבי מול תיעוד השיחות, והגם שמבחינה מחקרית לפעמים התייסרתי או הצטערתי בגין החלטתי, אני שלם ברוב המקרים עם החלטותיי בשל עקרון המוצא הדיאלוגי שהיה נר לרגליי . שימוש בכל החומר המתועד...
אל הספר