216 | מוות דיאלוגי 9 ואלה הן ( לפי סדר דיוני בהן בשער הנוכחי ולא לפי סדר של כל אדם באשר הוא, הצגתן בספרו של רבינוביץ׳ ) : ( ) הוא נעזר במרחב ועושה בו שימוש ( ראו להלן דיוני בפרק החמישי ) ; ( ) הוא מתנסה ברצף מסוים של שלבי חיים ואירועים ( אני דן בכך בפרק השישי ) ; ( ) הוא מחפש משמעות ( ראו להלן דיוני בפרק השביעי והשמיני ) ; ( ) הוא סובל מנזקים מצטברים ( לכך לא ייחדתי פרק נפרד, אך תכונת יסוד זו מקבלת ביטויים שונים בנרטיבים לאורך הספר כולו ) . רבינוביץ׳ מתאר את דיוקנו של האדם המסוים שלפניו באמצעות האופן שבו ששת ממדי הגיל השונים קובעים את תכונות היסוד שלו . בדומה לו, בשער הנוכחי, דרך ארבעת המאפיינים של העמידה אל מול המוות, אני דן מכיוון אחר באותן תכונות יסוד . גישתו הדיאלוגית וההומנית של רבינוביץ׳ תעמוד בבסיס גישתי לאורך השער, ואף שלא אשתמש בה ככלי אבחוני בתיאוריהם של הנוטים למות, היא תשמש אותי כעיקרון מנחה במחקרי וכמגדלור המכוון את מבטי ושאלותיי . 9 שם, עמ׳ 9 .
אל הספר