מילות פרֵדה

דיבור לאינסוף 286 ר׳ שלמה מלוצק מתחלחל מרעיון כתיבת תורותיו של המגיד ומקונן על כך שאחרים ניסו לעשות זאת ושעבודתם זרועה אי - הבנות, ותפֵלה כשהיא מושווית למילה החיה המקורית . אולי, כפי שטען גריס, ר׳ שלמה חשש לפרסם את תורותיו של המגיד בגלל התייחסויותיה הרבות לקבלת האר״י . אבל השערה זו נראית רחוקה בהינתן העובדה שהנושא המדובר הוא תמלול דרשותיו של המגיד, לא בהכרח פרסומן או הפצתן לקהל 89 רחב יותר . 90 שלא כר׳ שניאור זלמן מלאדי, ששלט במהודק בגרסאות הכתובות של תורותיו, איננו מוצאים כל עדות על מאמץ מצד המגיד לערוך את הטקסטים שנכתבו בידי תלמידיו או לעשות להם סטנדרטיזציה . נראה שלא היה לו כל עניין ביצירת מקור סמכותי או אותנטי אחד של תורותיו, ובוודאי לא ספר מודפס . נראה שהתהפוכות הכרוכות בתמלול, בתרגום, בתקצור ואפילו בחוסר הבנה לא הטרידו אותו כפי שהטרידו את תלמידיו . הקדמה זו מציעה הסבר אחר לקולמוסו השותק של ר׳ שלמה : חוסר האפשרות ללכוד בשפה כתובה את העומק של דרשותיו של המגיד ואת החוויה המלהיבה של שמיעתן ישירות מהמורה הדגול . ר׳ דב בער טוען שחרף החסרונות הכרוכים בתמלול תורותיו, תיעוד זה יהיה 91 ניס...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן