דיבור לאינסוף 8 2 בבוקר, מקדיש את מילותיו ואת מחשבותיו לה׳ באמצעות תפילה, נמשכת רוח זו של קדושה אל תוך מילותיו במהלך היום . התפילה משנה את עובד ה׳ ואת יחסו לשפה, אבל מתנת ההשראה מתמשכת אל מעבר לעולמו הפרטי הפנימי . תפילה מתוך חשק ולהט היא רגע בעל חשיבות קוסמית : שכשאיש הישראלי עומד להתפלל בדו״ר [ בדחילו ורחימו ] אז ממילא אומרים שירה בכל העולמות כל המלאכים והשרפים ושאר כיתות, כי הם כולם כלולים בו [ כלומר, במתפלל ] . [ . . . ] כל העולמות נתייחדו ביחוד ונכללין כולם כאחד כמו נקודה א׳ [ חת ] [ . . . ] . אמנם אחר התפלה שנתעלו כל העולמות כולם כאחד ונתדבקו בהבורא יתברך שמו, אז גורמי׳ [ ם ] שנמשך שפע וחיותו לכל העולמות . וידוע שע״י צירופי אותיות נתהוו כל העולמות, כמ״ש [ כמו שנאמר ] ״בדבר ה׳ שמים נעשו״ ( תהלים לג, ו ) וכו׳, ולעולם הדיבורים ההם עומדים בעולמות מתחלת הבריאה ומאירים בהם ונותנים בהם חיות בסוד ״כימי השמים על 14 הארץ״ ( דברים יא, כא ) , וזהו ״לעולם ה׳ דברך נצב בשמים״ ( תהלים קיט, פט ) . והנה ע״י תפלות ישראל נמשך השפע וחיות חדשים לאותיות וצירופים ודיבורים הנ״ל שבכל העולמות, והנה נתחדשו ...
אל הספר