מיתולוגיות שלובות

12 פרק רביעי : אותיות, בריאה ומחשבה אלוהית 12 האלוהית השופעת אל תוך העולם מתהווה דרך ״חכמה״ זו, הכוללת את הפוטנציאל של כל האותיות והמילים . התפרצות מקורית זו של אנרגיה אלוהית מקבלת צורה ספציפית יותר בעולם המחשבה האלוהית, או ״בינה״, והיא מיתרגמת ללא הרף דרך הספירות עד שהיא מגיעה ל״מלכות״ . שלב סופי זה של בריאה הוא עשרת ( או תשעת ) המאמרות האלוהיים, המייצגים את הופעת השפה המדוברת מתוך מאגר הפוטנציאל האלוהי . אותן עשרים ושתיים אותיות של העברית שבאמצעותן יצר האל את העולם הן גם הגרעין של כל שפות בני האדם . ייתכן שהמגיד ראה אותיות אלו כמערך אוניברסלי של פונמות, אבל ייתכן גם שהוא החשיב את העברית כשורש המטפיזי של כל יתר השפות, או, כמקובלי ימי הביניים, כגזע העץ שממנו מסתעפות שפות בני האדם . שלבי ההכרה והביטוי של האדם משקפים את הופעת הספירות והשם האלוהי בבריאה . רעיונות מתהווים בעולמות הבלתי - ניתנים לביטוי והבלתי - מובנים, תחילה של ״כתר״ ואז של ״חכמה״, שאפשר לזהות כל אחד מהם כ״קדמות השכל״ של המגיד . כאשר האדם ממשיך להרהר ולמקד את מחשבתו בהשראה יצירתית אחת הוא מביא את הרעיון אל ״בינה״ ומקיף אותו...  אל הספר